הישראליות הנרייטה סאלד

תקציר:
בשנת 1916 מתה האם. מאחר שלא הניחה אחריה בן זכר, הביע אחד ממעריצי המשפחה, במכתב להנרייטה סאלד, רצונו לומר קדיש לנשמת אמה. ועל כך ענתה הבת בדברים נרגשים: "לֹא אוּכַל לִמְצֹא מִלִּים לְהַגִּיד לְךָ, כַּמָּה נָגְעָה עַד עֹמֶק לִבִּי נְכוֹנוּתְךָ לוֹמַר קַדִּישׁ לְנִשְׁמַת אִמִּי הַיְּקָרָה. לֹא אוּכַל לְהוֹדוֹת לְךָ – זֶהוּ מַעֲשֶׂה נַעֲלֶה עַל כָּל תּוֹדָה. הַצָּעָה זוֹ שֶׁהִצַּעְתָּ לִי מַעֲשֶׂה נָאֶה הוּא שֶׁלֹּא אֶשְׁכְּחֶנּוּ לְעוֹלָם. יוֹדַעַת אֲנִי יָפֶה וּמַעֲרִיכָה כָּרָאוּי אֶת אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר עַל אוֹדוֹת הַמִּנְהָג הַיִּשְׂרְאֵלִי – וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל יְקָרִים וּקְדוֹשִׁים לִי מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן אֵין אֲנִי יְכוֹלָה לְבַקֶּשְׁךָ לוֹמַר קַדִּישׁ אַחֲרֵי אִמִּי. קַדִּישׁ – פֵּרוּשׁוֹ בִּשְׁבִילִי, שֶׁהַנִּשְׁאָר בַּחַיִּים מַפְגִּין בְּפֻמְבֵּי וּבְאֹפֶן מוּחָשׁ אֶת רְצוֹנוֹ וְכַוָּנָתוֹ לִטֹּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַקְּשָׁרִים אֶל הָעֵדָה הַיְּהוּדִית שֶׁקִּיְּמוּ הוֹרָיו, לְמַעַן לֹא תְּנֻתַּק שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּסֹרֶת הָעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, וְכָל דּוֹר מוֹסִיף עָלֶיהָ חֻלְיָה שֶׁלּוֹ. אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת לְמַעַן הַדּוֹרוֹת שֶׁל מִשְׁפַּחְתְּךָ אַתָּה. עָלַי לַעֲשׂוֹת זֹאת לְמַעַן דּוֹרוֹת מִשְׁפַּחְתִּי אֲנִי... -- מאתר ההוצאה.

עותקים